רקפת עצמון עו"ס עבריינית - ביזתה החלטת שופט לקביעת הסדרי ראיה בין אמא לילדיה תמ"ש 47888-11-11

העבריינית רקפת עצמון מתיימרת בתואר עו"ס ראשית לסדרי דין, ביזתה את החלטת השופט נפתלי שילה, הקובעת כי האם תוכל לראות את ילדיה במרכז קשר.

מדובר באמא לורי שם טוב, שילדיה נחטפו ממנה לפני 6 שנים על ידי פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי, לאחר שגרושה הגיש נגדה 28 תלונות כוזבות, שכולן נסגרו מחוסר אשמה פלילית.

קישור לפוסט עם סגירת התלונות הכוזבות בקישור כאן:

מאבק בין בלתי שווים – מדינה נגד אמא

לאחר 6 שנות דיונים מתישים ומייגעים, בהם הוכיחה האם כי ילדיה נחטפו בעוולה ונגזלו ממנה שלא כדין על ידי פקידות הסעד, השופט נפתלי שילה, הידוע כחותמת גומי של פקידות הסעד, הוציא פסק דין בחודש מרץ 2015 בו הוא מורה לפקידת הסעד לקבוע הסדרי ראיה במרכז קשר בין האמא לבנה.

אלא שרקפת עצמון פקידת הסעד, שיקרה בתסקיר שהוציאה, והמשיכה באותה סאגה מתישה ומייגעת למנוע מהאמא לראות את ילדיה ומילדיה של האם את הזכות לגדול עם אמא שלהם, ושיקרה כי הילד לא עבר אבחונים. הילדים ואמם עברו אבחונים במשך 9 חודשים אצל הפסיכיאטרית המומחית ד"ר טלי וישנה, שקבעה שמשרד הרווחה טירפד את הקשר בין האם לילדיה וגרם לאמא וילדיה נזקים בלתי הפיכים, ולכן היא ממליצה על חידוש קשר מיידי, הכולל הוצאת הבן הבכור ממשמורת האב.

הילד הבכור אכן הוצא ממשמורת האב והוא נמצא בפנימיית משרד הרווחה. הילד הקטן בן 11 שנים נמצא אצל אביו, והוא מוסת ומנוכר.

פקידת הסעד לא טרחה להתקשר לאם או לברר אם השקרים שמסר האב נכונים. היא ציטטה היישר מפיו ולא עשתה שום מאמץ לחידוש הקשר וזו התוצאה.

לאמא יש פסק דין ביד שלא שווה מאום, והיא לא יכולה לראות את ילדיה.

האמא לא מתכוונת להמשיך בטרטורים של בית המשפט ופקידות הסעד, והיא מביאה היישר את העוול שנגרם לה לביקורת הציבור.

תסקיר הצוררת רקפת עצמון

קישורים:

נפתלי שילה מתלבט – תמ"ש 47888-11-11 – כבודו נמנע במשך כארבע שנים מלהכריע בבקשת האם להשיב לה את ילדיה כבודו מתנהל משל הוא פקיד שכל תפקידו הוא לדרוש תגובה לבקשה, ותשובה לתגובה, וחוזר חלילה – כך במשך שנים כבודו מזמין שוב ושוב חוות דעת שיוציאו עבורו את הערמונים מהאש, ושוב מבקש תגובות, ותשובות, וחוות דעת על התגובות והבקשות והאירועים הנטענים, ושוב חוזר חלילה, וכו' וכו' וכו' וכו'

"הן סומנו". תאומות הועברו לאימוץ בלי אישור בית המשפט - ברווחה הסתירו חוות דעת במשך חודשים. השופט דניאל טפרברג: שירותי הרווחה אחראים למחדלים צריך בדק בית

ההורים לא אישרו, בית המשפט לא אישר - אבל התאומות הועברו למשפחת אומנה. האב ערבי - והן נמסרו למשפחה יהודית דתית. ברווחה הסתירו חוות דעת במשך חודשים. השופט: "שירותי הרווחה אחראים למחדלים. צריך בדק בית". סיפור אחד שהגיע לידי ynet חושף צוהר לכשלי האימוץ

עומרי אפרים, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4657150,00.html

"נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור כזה שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד, הן של האב והן של הקטינות. לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו". 

כך תיאר בית המשפט לענייני משפחה את ההתנהלות של שירותי הרווחה מול אב פלסטיני ואם יהודייה פגועת נפש, בניסיון להוציא מידיהם את בנותיהם התאומות בנות החמש ולמסור אותן לאימוץ.

אב התנגד למסירת התאומות לאימוץ

 ח' (35), פלסטיני בעל היתר שהייה ועבודה בישראל זה שנים ארוכות, נלחם על הזכות לגדל את בנותיו שלו ושל בת זוגו היהודייה. הבנות הועברו זמן קצר לאחר לידתן, עוד כשהיו בבית חולים, למשפחת אומנה בהליך המכונה "אומנה עם אופק של אימוץ", בעקבות מחלות נפש כרוניות של האם.

 לאחר הלידה נלקחו הבנות למשפחת אומנה דתית יהודית, אף שאביהן ערבי. על הכשלים והמחדלים של שירותי הרווחה בהליך זה לא חסך השופט דניאל טפרברג ביקורת. בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דנו בעתירת המדינה, שביקשה להשלים את הליך האימוץ, וקיבלו את עמדת ההורים.

בפסק דין מקיף ויוצא דופן בחומרתו הבוחן את סוגיית האימוץ בישראל, נחשפה תמונת מצב מבהילה של כשלי הרשויות בהוצאת ילדים מחזקת הוריהם.

"נסיבות תיק זה הן מהמורכבות ביותר שבית המשפט עסק בהן",

כתב טפרברג בפתח החלטתו.

"נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור לבית משפט זה שטיפל במקרה כזה שבו ההתרשמות היא למרבה הצער של שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד הן של האב והן של הקטינות. אין ספק כי לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו. מצופה ונדרש כי שירותי הרווחה יערכו בדק בית מקיף ויפיקו לקחים".  

בית המשפט: להשיב התאומות לאביהן 

"ביקשתי את התאומות כבר כשנולדו ועוד לפני שהן נמסרו לאומנה. בכל יום הייתי איתן בבית החולים אבל ברווחה התנגדו בגלל סיבות לא ענייניות ולא אפשרו לי לגדל את בנותיי. אני לא מבין איך ומדוע החליטו שם לקחת אותן ממני ולמסור אותן לאימוץ",

סיפר ח', האב.

"אף אחד לא הסביר שמדובר באומנה למטרות אימוץ, הובטח לי שזה עניין זמני ושהבנות יחזרו אליי. הכוונה שלי הייתה שהן יקבלו בית בטוח רק עד שאוכל לעמוד על הרגליים ולגדל אותן בבית משלי", הסביר.

בני הזוג נפרדו לפני כמה שנים, ומאז נישא ח' לישראלית אחרת ואף נולדה לו בת נוספת. אך הוא התנגד למסור את בנותיו לאימוץ, וכך גם אמן. מאז לידתן פנה לרשויות הרווחה ולבתי משפט כדי לקבל משמורת עליהן ולגדלן בעצמו. הוא שמר על קשר רציף עמן והקפיד להיפגש איתן בבית החולים ובהמשך במרכז קשר ומחוצה לו.

 לאחר שהבנות הועברו למשפחת אומנה עתר משרד הרווחה במרס 2013 לבית המשפט בבקשה להכריז על התאומות "בנות אימוץ". למרות חוות דעת שהגיש מומחה שמינה בית המשפט ולפיה יש להשיב את התאומות לאביהן בכפוף להסדרת מעמדו בישראל, נותרו השתיים בחזקת הורי האומנה.

 באמצעות עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא הביע ח' התנגדות נחרצת לבקשה לאמצן ודרש להעביר את המשמורת עליהן לידיו. עם זאת, בשל טובת הבנות והמורכבות שנוצרה עקב הימשכות ההליכים המשפטיים, הסכים ח' להשאירן במשפחת האומנה בתנאי שיוכל להמשיך ולהיפגש עמן באופן אינטנסיבי וקבוע.

האם הביולוגית התנגדה גם היא למסירת הבנות לאימוץ וביקשה להעבירן למשמורתו של ח' כדי שתוכל להחלים ממחלתה, לשקם את חייה ולשוב ולגדלן.

הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה בשאלת האימוץ התקיימו לאחר הליכים קודמים שהתקיימו בבית המשפט לנוער בשאלת הוצאת הילדים מחזקת הוריהם הביולוגיים. כך התארכו מאוד ההליכים המשפטיים ובבית המשפט לענייני משפחה הם התארכו שוב לאחר שרשויות הרווחה הטילו ספק - שהוסר רק לאחר בדיקה מקיפה ופסיקה משפטית אחרת - לגבי אבהותו של ח'.

בין היתר הדיונים התארכו גם בעקבות ניסיון גישור שלא צלח בין האב לרשויות הרווחה ובשל מחלוקות שהתגלעו לגבי "מסוגלותו ההורית" של ח', בין המומחה שמינה בית המשפט ובין חוות הדעת שהגישו שירותי הרווחה. בנוסף נדחו הדיונים עד להסדרת מעמדו של ח' בישראל. בעקבות העיכובים הללו טען ח' כי אין הוא צריך "לשלם" על הקשיים והעיכובים שגרמו הרשויות, והביאו לכך שמשך הזמן שבו שהו בנותיו בחזקת משפחת האומנה התארך מאוד. טענה זו, בדומה לכל טענותיו האחרות של ח', התקבלה במלואה בבית המשפט.

 "הדל שבהורים טוב מהחזק שבמאמצים"

בפסק הדין ציטט השופט טפרברג פסקי דין קודמים בסוגיית האימוץ, וקבע:

"לכל אדם זכות יסוד לגדל את ילדו גם אם מבחינה אובייקטיבית ייטב לילד אצל אחרים. זוהי זכות חוקתית טבעית וראשונית בבחינת ביטוי לקשר הטבעי שבין הורים לילדיהם. אין המדינה רשאית לשבור את התא המשפחתי וליטול מאדם את ילדיו על מנת להיטיב עמם".

עוד מציין טפרברג את פסק דינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, שכתב כי:

"בהעדר חשש לפגיעה בילד, הדל שבהורים הוא טוב בעיני הילד מן החזק והשופע שבמאמצים".

 עוד קבע כי אמן הביולוגית של התאומות עונה על העילות הנדרשות על פי חוק האימוץ, לפיהן "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין".

 השופט הדגיש כי בשל מצבה הנפשי הבלתי יציב של האם לא יתקיים כל קשר בינה ובין בנותיה, למעט מכתבים שהמליצו כי האם תכתוב והם יועברו לתיק האימוץ, כדי שבנותיה יוכלו לקרוא לאחר התבגרותן.

"אין ספק שהאם אוהבת את הקטינות. האם לא ויתרה עליהן מרצונה ולא נטשה אותן. האם חפצה בקטינות בכל נפשה ומאודה וסבלה רב מכך שהקטינות אינן גדלות בחיקה", כתב.

בעניינו של ח' ציין השופט כי מדובר ב"אב בעל מסוגלות הורית שהולכת ומשתפרת ככל שעובר הזמן", ואף ציין: "התרשמתי כי הוא מונע מטובת הקטינות, מבין את טובתן וצורכיהן. הפגישות עם האב מיטיבות עם הקטינות".

 לבסוף קבע טפרברג כי:

"חרף הקשיים ששירותי הרווחה הערימו לפני האב, הוא מוצא את הכוחות לשים את צורכי הקטינות לפני רצונו וזכותו לגדלן. לדעת בית המשפט אין מסוגלות הורית גבוהה מזו", ובניגוד לחוות הדעת של שירותי הרווחה שגרמו להרחקת בנותיו ממנו, הדגיש השופט: "לאב הבנה בפועל של מצבים מורכבים ויכולת להתמודד עמם".

 "אופק אימוץ" בלי שום אישור משפטי

טפרברג מתח ביקורת חריפה על רשויות הרווחה: "לאב מעולם לא ניתנה הזדמנות על ידי שירותי הרווחה להוכיח את טענתו כי הוא מסוגל לגדל את הקטינות. הוא מעולם לא ויתר עליהן ולא הסכים לאימוצן. האב מילא כל דרישה של שירותי הרווחה". עוד ציין השופט כי "לא הובאה כל ראיה לקיומו של קשר 'הפכפך' (בין האב לאם) כטענת המבקש (משרד הרווחה)". בהמשך פסק: "אינני מקבל את טענת המבקש כי האב התעלם מהתנהגותה הפסיכוטית של האם בעבר. האב עבר להתגורר עם האם לקראת הלידה כדי לסייע ולעזור לה. האב לא נטש ולא נעלם חרף מצבה הקשה".

 פסק הדין אף מלמד כי שירותי הרווחה "הזמינו" חוות דעת חיצונית בניגוד להסכמתו של בית המשפט ובהמשך הסתירו את תוצאותיה במשך חודשים ארוכים. ביחס להוצאת הילדים הראשונית פוסק השופט טפרברג כי "התרשמות בית המשפט היא כי לו היו שירותי הרווחה נוהגים כנדרש וכמצופה, אין זה בלתי נמנע כי לא היינו עומדים היום היכן שאנו עומדים במסגרת פסק דין זה".

 הוא הצביע על שורה של כשלים חמורים נוספים ובהם הההחלטה הראשונית כי הבנות יימסרו למשפחת אומנה עם "אופק של אימוץ" מבלי שהתקבל לכך כל אישור של בית משפט כנדרש בחוק ומבלי שנבחנה מסוגלותו ההורית של האב. "הוצאת הבנות מחזקת הוריהם נעשתה להתרשמות בית המשפט ללא הסכמה מלאה ומדעת של ההורים", נכתב.

 השופט התרשם "שעולה חשש של ממש כי הקטינות 'סומנו' כמיועדות לאימוץ עוד בטרם הייתה תשתית כלשהי כדי לתמוך בכך. התנהלות זו מטילה צל כבד על כל התנהלות המבקש לאחר מכן, ועולה חשש כי הייתה מגמתית".

בית המשפט קיבל את עמדת האב שאמר כי הבין שהאומנה היא זמנית בלבד: "התנהלות שירותי הרווחה הייתה בלתי מידתית ובטרם התבררה התמונה או שמוצו אפשרויות טיפול והשמה חלופיות. האב, האם והקטינות היו צריכים להיות במרכז מעייניהם של שירותי הרווחה, והרושם הוא שבמקרה הזה התהפכו היוצרות, והמשפחה האומנת זכתה למקום זה בשוגג".

 בית המשפט מתח ביקורת גם על החלטת שירותי הרווחה להעביר את הקטינות למשפחה יהודית דתית אף שמדובר באב ערבי: "בנסיבות אלה היה מצופה שהשמתן של הקטינות תהא אצל משפחה ערבית ישראלית או לפחות משפחה יהודית לא דתית". בפסק הדין מאשים השופט כי שירותי הרווחה לא עשו די להציע עזרה וסיוע לאב. "לא נעשה כל ניסיון מטעם שירותי הרווחה לנסות ולשקם את התא המשפחתי... התנהלות שירותי הרווחה אינה עולה בקנה אחד עם התחייבות מדינת ישראל כחברה באמנת זכויות הילד". הוא אף האשים את רשויות הרווחה ב"הצגה מגמתית של העובדות" בדיונים המשפטיים.

פסק הדין קבע כי בשל טובת התאומות, הצורך לשמור על יציבות בחייהן והסכמתו של האב הביולוגי, יתגוררו השתיים אצל משפחת האומנה במסגרת "אומנה ארוכת טווח והמשך הקשר האינטנסיבי עם אביהן". מפגשיהם השבועיים יוארכו וההחלטות על עתידם יתקבלו בשיתוף שני הזוגות. השופט הזהיר לבסוף כי אם משפחת האומנה תדחה את החלטתו, יועברו הבנות לחזקתו המלאה של ח' בהליך הדרגתי.

 "אנחנו שמחים על פסק הדין המיוחד הזה. האב היה ראוי לצדק ובית המשפט אמר את דברו", מסרו ל-ynet עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, פרקליטיו של ח'. "בית המשפט מצא סוף סוף לנכון להעמיד את גורמי הרווחה על טעותם בצורה ברורה. הגיע הזמן ששירותי הרווחה לא יחשבו שכל החכמה והצדק בידיהם, אלא שיש גם צדדים וגורמים נוספים שגם להם ואצלם יש לעתים היגיון, צדק ויושרה".

לסגור את משרד הרווחה ולפטר את העובדות הסוציאליות כדי לממן את מבצע צוק איתן

לסגור את משרד הרווחה ולפטר את העובדות הסוציאליות כדי לממן את מבצע צוק איתן

המלחמה בעזה עולה הרבה כסף, אבל מטרתה ברוכה, למגר את אויבי ישראל. אלא שפה בארץ יש אויב לא פחות גרוע ואכזרי, משרד הרווחה על שלל עובדיו, פקידות הסעד, העובדות הסוציאליות וכל מי שניזון מהם, מאבחנים, מטפלים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, בעלי פנימיות, עמותות אומנה, עמותות חלוקת מזון, ועוד כל מיני טפילים למיניהם. כולם ביחד עוסקים יומם ולילה בצייד אחר "לקוחות רווחה" כדי להצדיק את משכורות העתק שלהם. הגיע הזמן לסגור את הברזים, ולהפסיק לחלוב את האוכלוסייה הכי חלשה בישראל. מיליארדי שקלים יתפנו והעם יוכל לנשום אנחת רווחה.

תקציבי הרווחה זורמים לעובדי הרווחה לא לנזקקי הרווחה 

כולכם מוזמנים ללשכות הרווחה החדשות כדי להבין על מה מבזבז משרד הרווחה את תקציבו: בניית לשכות מפוארות. אפילו ביישובים מבוססים שאין בהם עניים פותחים לשכות רווחה כדי להפוך את הזוגות המתגרשים מטופלי רווחה בעל כורחם. הלשכות הללו ריקות מפונים. היום כבר הסוד ידוע. אף אחד לא מעז לבקש עזרה וסעד מעובדת סוציאלית. כולם יודעים שעובדת סוציאלית או פקידת סעד גורמות רק נזק, וכאשר אחת כזו מתלבשת על החיים של האזרח, שום דבר טוב לא ייצא מזה. דינו של אותו אזרח נחרץ להיות מטופל במשך שנים ארוכות ללא שום יכולת להיחלץ מלפיתת החנק.

לכן עסוקות העובדות הסוציאליות בתרגילים חדשים היכן למצוא לקוחות חדשים בעל כורחם, ולפתוח להם תיק רווחה. הרי ככל שפותחים יותר תיקים ליותר אנשים, כך אפשר לטעון שאין מספיק תקציבים ואין מספיק תקנים.

עובדות סוציאליות תמיד רוצות עוד כסף ועוד כסף לעצמן

רק לאחרונה הוגש דו"ח ע"י תא העו"ס לסדרי דין (גירושין) ע"י עו"ס מרים שמחי הגדי לשר הרווחה מאיר כהן והמנכ"ל יוסי סילמן, בו העו"ס טוענות שעל מנת לכתוב דו"ח על משפחה אחת, למשל האם לאשר הסדרי ראייה לאבא נורמטיבי בגירושין, הן זקוקות ל 30 שעות עבודה, שזה שבוע שלם, והן מתקוממות שהדרישה לכתוב 55 דו"חות בשנה היא יותר ממספר השבועות בשנה. על כן הן מבקשות להוריד את המכסה ל- 40 דו"חות (תסקירים) בשנה למשרה מלאה.

כמו כן הן טוענות שכ"א זקוקה לגיבוי משפטי צמוד ("יש צורך בייעוץ משפטי נגיש וזמין") ולליווי של פסיכולוג צמוד ("עולה צורך משמעותי בייעוץ פסיכיאטרי זמין לעו"ס"), הן טוענות שפקידת סעד אחת לזוג הורים זה לא מספיק, ושיש להצמיד 2 פקידות סעד לכל משפחה, כי "לעבודה בצמד מול זוג הורים יש ערך מוסף כמודלינג של תקשורת".

אם לא די בכך הן טוענות שמכיוון שהן מאוימות, יש לתגבר את האבטחה סביבן, ולהוסיף להן גמול במשכורת, כי "עו"ס לחוצה היא לא אפקטיבית", וזה לטענתם פוגע באיכות התפוקה כלפי ההורים. "רמה גבוהה של לחץ גורמת לביצועים נמוכים". כמו כן הן טוענות ש"המאבק המקצועי [להעלאת השכר] ניזנח כלא היה והגיעה העת לעורר אותו". בנוסף, הן מבקשות לצמצם או לבטל בכלל את ההתייצבויות בבית המשפט כדי להיחקר על התסקירים שהן מנפקות, כדי שההורים לא יוכלו לאתגר אותן בשאלות על מה שהן כותבות. הן מבקשות "הגנה על העו"ס בתהליך חקירה או עדות במסגרתו הוא סופג לעיתים השפלה מצד ההורים ובאי כוחם". הן גם רוצות גם לקבל כסף על שעות בהן הן בכלל לא עובדות. אלו שעות "כוננות". הן רוצות הגדלה מ 32 שעות כוננות ל 99 שעות כוננות בחודש, כלומר המדינה צריכה לשלם להן גם על השעות בהן הן ישנות. איזה יופי. הלוואי על כולנו.

תאבונן לא מסתפק בזה, הן גם מבקשות משר הרווחה מאיר כהן שיוציא אותן ליותר הכשרות וקורסים בבתי מלון תחת הכותרת "התמקצעות" ו"התרעננות". מדובר בנופש על חשבון המדינה בבתי מלון שם העו"ס שומעות הרצאות כמו איך ליטוף חתולות יכול לשפר מצבה של מי שנפגעה מינית, או איך ניגון בחליל יכול לשקם ילד עבריין שגנב אוכל במכולת.

העובדות הסוציאליות מתרבות כמו סרטן גרורתי

כמעט ולא נותר תחום אחד שבו לא ניתקל בעובדת סוציאלית. העובדות הסוציאליות כבר השתלטו על תחום הגירושין והוצאת ילדים מהבית. בגירושין הן נהפכו שופטות גירושין, והשופטים בבתי המשפט למשפחה הפכו חותמת גומי שלהן. העובדות הסוציאליות הקימו 64 מרכזי קשר ברחבי הארץ, שהם מכלאות דמויות בית סוהר אליהם נשלחים אלפי ילדים בשנה כדי לראות את ההורים שלהם אחת לשעה בשבוע.

יתומי הרווחה

מאות מיליוני שקלים נשפכו על בניית מכלאות הניתוק הללו, הידועות לשמצה, ועלות התפעול היא מאות מיליוני שקלים בשנה. בדרך כלל אלו האבות שסובלים ומנותקים ע"י עובדות סוציאליות מרשעות שבבת אחת קורעות אבות מילדיהם, אבל לא רק אבות. 25% מהאבות הגרושים רואים את הילדים שעה בשבוע במכלאה. כך זורעות העו"ס את זרעי האומללות בקרב האבות המתגרשים, ולא פלא שרבים מהם מתאבדים.

רק לאחרונה התאבד אלון וולף עורך דין בן 40, ז"ל, אשר העו"ס במרכז הקשר בת"א החליטה לבטל לו גם את השעה השבועית עם בתו. העובדות הסוציאליות עושות רצח אופי לגברים, ומייצרות אלפי ילדים מנוכרים לאבותיהם כל שנה. התירוץ של העו"סיות סימונה שטינמץ, ניבה מילנר, רחל שרביט ואיילה מאיר, להתערבות הוא שהאבות אוטומטית חשודים בסכנה לילדים שלהם. העו"ס הישראליות הן שיאניות העולם במרכזי קשר. בישראל פי 6 עד 8 יותר הפניות למרכזי קשר מאשר כל מדינה מערבית אחרת. עו"ס בשם תמר גוזנר זייפה חוות דעת פסיכולוגית, והכניסה את אבא דניאל ארביב ז"ל למרכז קשר למשך שנתיים וחצי. כשהוא גילה שגוזנר שיקרה הוא קיבל דום לב ומת.

    

בתחום הוצאת ילדים מהבית לאימוץ, אומנה, פנימיות ומרכזי חירום, הפכו העו"ס הישראליות אשפיות לחטיפת ילדים, ושיאניות העולם בהוצאת ילדים מהבית. חוטפת הילדים הראשית בישראל עו"ס חנה סלוצקי ועו"ס יעל הרמל גרמו לכך שכאן יש פי 4 הוצאות ילדים מהמדינה בה יש הכי הרבה ילדים שמוצאים מהבית. בדרך כלל נפגעות נשים חד הוריות, אבל לא רק. גם זוגות נשואים נפגעים, בעיקר אם הם עניים. עובדות סוציאליות מרחרחות בכל מקום במדינה, בבתי ספר במועדוניות, בבתי חולים, והן מחפשות ילדים שאפשר לחטוף אותם למרכזי חירום שעולים למדינה 17,000 ₪ לחודש.

כל תירוץ, שמועה, סיפור, רכילות או אפילו נקמה עולה על הכתב ונהפך "תסקיר", שמתלווה לו אצטלה של "מומחיות", והילדים נחטפים מההורים לפעמים גם בלי צווי שופט. מייד מתחיל מסע שכנוע באמצעות וועדות מזרות אימה שהאימא או הזוג ימסרו את הילדים מיוזמתם לאומנה או פנימייה. אם השכנוע לא מצליח, הן מפעילות "סמכויות חירום" וחוטפות את הילדים בלוויית המשטרה לאור יום, ממש כמו בגרמניה הנאצית.

גם כאן, לא מעט נשים מאבדות את הילדים שלהן על סמך שקרים של עובדות סוציאליות. הן לא בוחלות בשום שקר. הן יכולות להדביק לכל אימא סיפורי בלהות ואימה, שאין להן כל קשר למציאות וכולם התבשלו במוחן הקודח של העו"ס. רק לאחרונה אימא יקרה, נדיה אליוכין, התאבדה כאשר לקחו לה את הילדה, וכמובן יש כאלו שמאבדות שפיות, כמו קרינה בריל אשר רצחה את ילדיה. התירוץ של העו"ס להתערבות הוא שיש להגן על הילדים מההורים שלהם.

גם על קשישים הן משתלטות. כל שמועה על קשיש או קשישה חולת אלצהיימר, לדוגמא, יכולה להביא פקידת סעד להתדפק על הדלת עם שוטרים, ולהפעיל מהלכים שיהפכו את הקשיש ל"חסוי" או "חסר ישע" תחת חסות של עמותה לאפוטרופסות, שמנוהלת כמובן ע"וסים בדימוס, כמו עו"ס זאב פרידמן ועמיתים למקצוע, אשר גוזלת כל חודש אחוזים ניכרים ממה שנשאר בחשבון הבנק של הקשיש ("דמי ניהול") והתירוץ להשתלטות הוא שיש להגן על הקשיש מעצמו או מבני משפחתו.

אלה היו רק כמה דוגמאות. בפועל העו"ס עוסקות גם בנוער עבריין, אלכוהוליסטים, הומלסים, פונדקאות, נישואי קטינים, בדיקת רקמות לממזרים, חטיפות ילדים בינלאומיות, תביעות אבהות, ניצולי שואה, שיקום נכים, וזונות. הן גם מתפקדות קצינות מבחן בתיקים פליליים שם הן מכריחות את החשודים להודות בעבירה, מטעמי "לקיחת אחריות", כדי לאשר לגברים להשתחרר בערבות, גם כשהם חפים מפשע.

פרט לאוכלוסיית הזונות שהן הפרה הקדושה של משרד הרווחה, לא תמצאו מטופל אחד או מטופלת אחת שמודה לעובדת הסוציאלית על עבודתה והתערבותה. להיפך, כל מטופלי הרווחה שונאים את העובדות הסוציאליות, ויעידו על כך הטענות של העובדים הסוציאליים, שהמטופלים כפויי טובה, שהמטופלים תוקפים אותם, מקללים אותם, שורפים להם מכוניות ולשכות רווחה, ומשמיצים אותם באינטרנט.

אז למה נזקקי הרווחה שונאים את עובדי הרווחה? 

מדוע זה קורה? התשובה היא שראשית, עובדות סוציאליות הן בדרך כלל נשים עם מנת משכל עלובה, מי שלא הצליחה להתקבל לחוגים המבוקשים הולכת "ללמוד" "עבודה סוציאלית". לא פלא שהעבודה הסוציאלית נחשבת כפח האשפה של האקדמיה.

שנית, עבודה סוציאלית היא בכלל לא מקצוע, ואין שם מה "ללמוד". הסטודנטיות לעבודה סוציאלית סתם מעבירות את הזמן עד לתעודה, בחיפוש אחרי חתן. מדובר בעבודה המבוססת על ליקוט שמועות, רכילויות, העלאתם על הכתב בתוספת דמיון פרוע של העו"ס, כאשר הכול מהול ב"התרשמויות" ו"אינטואיציות".

שלישית, ורוב הציבור לא יודע את זה, עבודה סוציאלית בישראל אין פירושה "עזרה לנזקק". להיפך, עבודה סוציאלית ו"שירותי רווחה" בישראל פירושם שמירה על החברה מפני מי שנזקק לשירותי הרווחה.   

במילים אחרות, העובדות הסוציאליות לא נדרשות לתרום לרווחת האזרח, כי הן בעצם שוטרות קהילתיות ללא מדים. אלו שוטרות סוציאליות, שאין להן לא מח"ש, אין להן קוד אתי, ואין שום וועדת משמעת לעו"ס. כך יש להבין איך קורה שאימא שניגשת לעובדת סוציאלית ומבקשת תמיכה כספית, אפילו כדי לקנות עגלת ילדים, ותוך חודש חודשיים מזמינים אותה לוועדה, תוקפים אותה שהיא נכשלה בהורותה, ומוציאים לה את הילדים למרכז חירום, עד שהיא תוכיח שיש לה כסף, דירה, ואמצעים כלכליים כדי להחזיר את הילדים, והילדים האלה לעולם לא חוזרים. כאמור, הטענה היא שהרווחה מגנה על הילדים מפני האימא "הרעה". מרוב "רצון להגן", ההתערבות של הרווחה היא שיוצרת את הסכנה עליה הן מתריעות.

כך למשל אבא שיבקש מעובדת סוציאלית שתעזור לו לשכנע את גרושתו להראות לו את הילדים, יגלה שלמחרת, העו"ס הלכה למשטרה והתלוננה על אותו אבא שהוא איים עליה ועל הגרושה, ושהוא עלול להזיק לילדים כדי לנקום באישה. העו"ס תעליל על הגבר שהוא התגרה מינית בזמן שרחץ את הילדים שלו (זה היה סימן ההיכר של העו"ס הראשית לסדרי דין, סימונה שטיינמץ: המצאת עלילות פדופיליות לגברים). אז, הן דוחפות אותו למרכז קשר, משפילות אותו, מעלילות עליו, כותבות עליו השמצות (שרובן ממוחזרות) ואחר כך הן מתפלאות איך קורה שנשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש חטפה נעל באף, או שאבא אחר דחף את ילדיו מהגג. מרוב "רצון להגן", ההתערבות של הרווחה היא שיוצרת את הסכנה עליה הן מתריעות.

רביעית, הפיתרון היחיד שיש לעובדים הסוציאליים להציע כל דבר זה "טיפול נפשי". נניח שמגיעה אימא ומבקשת עזרה כספית. היא לא תקבל שקל אחד, אבל יפתח לה תיק, וידרשו ממנה להשתתף לקבל "טיפולים נפשיים". כנ"ל גם אבות בגירושין, הם ישלחו לאבחון שיעלה 30,000 ₪ על חשבון ההורה, והם יידרשו לעבור "טיפול". הומלסים יידרשו לעבור "טיפול". מחוסרי עבודה יידרשו לעבור "טיפול". האזרח המצוי חושב שהמילה "טיפול" פירושה שתופרים לנזקק חבילת סיוע כלשהי. למעשה שולחים את ה"נזקק" אל מטפלים ומאבחנים למיניהם, אשר משמשים עט להשכיר, רק כדי להצדיק את המשך ההתעסקות באותו תיק, ובנקיטת הליכים נוספים, ישיבות נוספות, הגשת תלונות במשטרה, וכל מה שאפשר כדי להסלים את התיק, ולייצר עוד ועוד פרנסה (והצדקה) לעו"ס, לבעלי המקצוע, ולעמותות שעובדות איתן.

אז מי אוהב את העובדות הסוציאליות?

לאחר שקבענו ששירותי הרווחה מיותרים, והם יותר מזיקים מאשר מועילים, נותר לשאול האם יש לעובדות הסוציאליות לקוחות שבעי רצון? מסתבר שיש! משרד הרווחה שופך הון תועפות על תוכניות שיקום לזונות. המשרד משקיע משאבים לא מבוטלים במחקר ופיתוח תוכניות כיצד ללמד נשים במעגל הזנות לצאת מהזנות, ובסופו של דבר מדובר בכישלון גדול, מכיוון שאי אפשר לשכנע נשים שמרוויחות אלפי שקלים במשמרת, לעבוד בשכר מינימום. רבות מהן הן למעשה אותן ילדות שהוצאו מהבית של הוריהן לפנימייה 10-15 שנים קודם לכן. אולם מכיוון שהזונות הן פרה קדושה במשרד הרווחה, קלושים הסיכויים שעובדת סוציאלית תנסה להוציא את ילדי הזונה מהבית לפנימייה או אומנה, שכן הקריטריון העיקרי, "עוני", לא קיים. לזונה יש כסף להשקיע בילדיה, והם ייראו מטופחים ולבושים היטב. העו"ס לא תיגע בילדיה של הזונה, להבדיל מילדיהם של נשים שהם סתם עניות. אלו הם טרף קל.

אם במקרה הזונה נשואה ונמצאת בהליכי גירושין, העו"ס לעולם לא תדווח לבית המשפט שהאישה הזו היא זונה. העו"ס תשתמש בכל דרך אפשרית לשקר ולהכחיש שאותה אימא מתפרנסת במעגל הזנות. ידוע למשך על זונה מפורסמת בת"א, שעליה כתבה העו"ס אורנה אייזנר לביהמ"ש שהיא עוסקת ב"תעשיית חדרי אירוח", ושהיא בסך הכול עושה שם ספונג'ה. כל זה לווה במיטב התיאורים "אימא מיטיבה", "אימא למופת", והעו"ס אפילו ייעצו לה לרשום את הילד לבית ספר דתי "מירון" בת"א. האבא של אותו ילד לא רואה את הילד כבר 5 שנים.

מנגנון התעמולה הנושכת של העובדות הסוציאליות

כאמור, העובדות הסוציאליות הן פרזיטיות. נשם שלא הצליחו למצוא לעצמן מקצוע מכובד התורם למשק. באינטרנט ניתן לראות אותן מתגאות באין ספור ימי כיף, ימי רכיבה על סוסים, שייט על אבובים ומסיבות בלשכות הרווחה. הן מסיימות לעבוד ב 2 בצהריים, ומקבלות כסף על שעות כוננות "בלי לדפוק שעון". כדי להנציח את הפרזיטיות הזו הן מאוגדות בהסתדרות, ובעקיפין במפלגת העבודה של בוז'י הרצוג ומירב מיכאלי. ההסתדרות דואגת להן לייצוג משפטי, כדי לתבוע הורים שמפרסמים מידע על עובדות סוציאליות פושעות, וגם לתבוע כלי תקשורת במועצת העיתונות בגין "סיקור לא מאוזן".

לעובדות הסוציאליות יש יחצ"ן קבוע בעלות של 100,000 ₪ בחודש, דוד גולן יחסי ציבור, אשר מייצר פרופוגנדת שקרים בלתי פוסקת: "העו"ס עושות עבודת קודש" העו"ס חוד החנית של החברה הישראלית", "העו"ס מגנים כעל ילדים מפני הורים", "העו"ס לא מתוגמלות". למרות שתיקי הרווחה אמורים להיות חסויים, העו"ס מגלות ליחצנים שלהם פרטים אינטימיים מתיקי משפחה והיחצ"ן דוד גולן מדליף לתקשורת.

עד ממש לפני כשנה, גם כל כתבי הרווחה בישראל היו משתפ"ים של יח"צני הרווחה. כמעט ולא היו בישראל כתבי רווחה עצמאים. רובם היו מקבלים הודעות לתקשורת מיחסי הציבור של דוד גולן, ומעתיקים אותן מילה במילה ישירות לעיתונות, כאילו אלה כתבות שהם עצמם כתבו. רק לאחרונה החלו ניצנים של עיתונות חוקרת כלפי משרד הרווחה, ב"ישראל היום".

גם שר הרווחה מאיר כהן ויד ימינו העסקן הפוליטי יוסי סילמן, שהגיח משום מקום, לא טומנים ידם בצלחת. מידי פעם הם משחררים הודעות בומבסטיות כגון "המשרד יחלק מנות חמות לניצולי שואה". כאשר קוראים את האותיות הקטנות מגלים שכל ניצול שואה יקבל פעם אחת שקית מצרכים ששווייה אולי 20 ₪. העיקר שהשר קיבל את מנת התקשורת שלו כמי שמאכיל ניצולי שואה.

יחצנות שר הרווחה יחלק 4 קופסאות סרדינים לחג לעניים

סוף דבר

התוצאות של התערבויות העובדות הסוציאליות בחברה הן הרסניות. עשרות אלפי הורים שמנותקים מילדיהם. הורים שמתאבדים. ילדים שגדלים בפנימיות שם הם נחשפים לאלימות, ריתוקים, חדרים מרופדים, משמעת, אונס ע"י צוות, סמים והפקרות מינית. בגיל 18 משרד הרווחה מתנער מהם, אבל אין להם כלום בחיים, אפילו לא בית. הם מצטרפים למעגל הפשע והזנות, וכך מתחיל דור חדש שמספק פרנסה לעובדות הסוציאליות.

מה שמדינת ישראל זקוקה לו זה סגירת לשכות הרווחה, והגדלת הקצבאות ישירות להורים. ככל שהקצבאות למשפחות יהיו גדלות יותר, כך יהיה לעובדות הסוציאליות פחות הזדמנויות להתעלק ולכפות עצמן על חיי אחרים, ולהציק, להזיק, ולזרוע הרס וחורבן.

הגיע הזמן לסגור את הברזים למשרד הרווחה. השחיתות והפרזיטיות שם הגיעו לשיאים מרקיעי שחקים. כולנו נשמח לראות את כספי הרווחה מועברים למימון עליות צוק איתן.

תמר סנונית פורר שופטת לענייני משפחה ר"ג – דרכי רמיה לסחר בחוסים בתאגידי אפוטרופוסות

יולי 2014 - 

פרוטוקול ופסק דין של השופטת תמר סנונית פורר –  מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה, קובץ pdf

שופטת לענייני משפחה תמר סנונית פורר נדרשה להכריע מי ימונה אפוטרופוס לחסוי, אביו או תאגיד אפוטרופסות "אקים אפוטרופסות". תחילתו של התיק ממרץ 2010 שבו הועברה האפוטרופסות מהאב לתאגיד עקב דיווחים וטענות של לשכת הרווחה בני ברק נגד האב.

החלטתה של תמר סננית פורר כפי שיפורט להלן רוויה אנטיגוניזם, הבלים ודברי בלע נגד האב, מאידך "שתתה" סנונית את הבלי פיהם של ב"כ יועץ משפטי רווחה עו"ד רונית וינגרטן ומנהל "אקים אפוטרופסות"  יזהר דמארי.

ניתן להבחין במספר ליקויים ומחדלים בתפיסת עולמה והחלטתה של סנונית בתיק:

התעלמות והתנערות ממחדלים מערכתיים בנושא אפוטרופסות

סנונית כותבת בסעיף 6 בהחלטה:

"האב מנסה להפוך את התיק לדיון עקרוני... לפלטפורמה שאין בינה לבין ההכרעה וטבתו של החסוי דבר לרבות סוגיות עקרוניות כנגד שירותי הרווחה, ב"כ היועץ המשפטי, אקים, הגורמים המטפלים בבן ועוד. טיעונים אלה אין להם מקום ככל שהם לא נוגעים לחסוי".

תפיסתה של סנונית אינה מובנת האם הגורמים המטפלים בחסוי אין להן נגיעה לחסוי. האם לאקים אפוטרופסות האחראי על הגורמים המטפלים אין נגיעה לחסוי, או לב"כ היועץ המשפטי רונית וינגרטן המקטרגת נגד החסוי ואביו באולם הדיונים אין נגיעה לחסוי? האם לשירותי הרווחה אין נגיעה לחסוי?
 
מדובר בהתנהלות אטומה מזלזלת נגד אב החרד לגורל בנו. סנונית מנצלת בבוטות את הדלתיים הסגורות של הדיון ואינה מנמקת מדוע היא פוסלת טענות האב אודות רשויות הרווחה, אקים אפוטרופסות, הגורמים המטפלים בבנו ועוד.

חובה על שופט לשמוע טענות האב במלואן ולחייב את כל הגורמים להתייחס אליהם הואיל ומדובר בענייני נפשות וטענות של אב שאין עוררין כי הוא אוהב את בנו ודואג לו.

שימוש בדרך רמיה בסיסמא הנבובה: "אי שיתוף פעולה"

סנונית מטילה בדרך רמיה את האחריות על האב בדבר "אי שיתוף פעולה" עם האפוטרופוס ורשויות הרווחה בעוד ששיתוף פעולה הוא דבר הדדי שכישלון בו הוא באחריות השני הצדדים.

וכך כותבת סנונית בסעיף 7 בהחלטה:

"נעשו מאמצים עצומים התיק מצד האפוטרופוס שמונה ומצד רשויות הרווחה דווקא לקרב את האב ולשתף עמו פעולה... אולם כל הניסיונות הללו לא צלחו".

במקום להציג אירוע עובדתי חמור כזה או אחר בהתנהגות האב מקטרגת סנונית דברי בלע כלליים בעלמא להשחיר את האב כבר בפתח דבריה. 

התנהלותה של סנונית פוגעת באמינות ההליך השיפוטי בתיק ומדיפה ריח משוא פנים.

התעסקות בעניינים זניחים חסרי משמעות להשחיר פני האב 

סנונית מרעילה נגד האב בסעיף 15 בהחלטה:

"לעומת זאת לגבי האב... עולות שוב טענות לגבי שיתוף הפעולה עימו... קיבלנו מספר דיווחים... כי מספר פעמים התקבלו דיווחים... על חזרה מאוחרת מאוד מחופשות ללא הודעה מראש... וכן איחור בחזרה מבילוי משותף באמצע השבוע...".

מדובר בהתעסקות בזוטות על סמך דיווחים על דיווחים. במקום להוכיח את המוסדות המטפלים לא להתעסק בדברים בטלים ולשתף פעולה עם האב בחרה סנונית להשחיר את פני האב משום שהחזיר את בנו מאוחר למוסד. סנונית נוקטת בדרך השפלה, והתעמרות בחסוי ובכל משפחתו העושים ככל יכולתם להנעים ולהיטיב עם בנם יקירם הרחוק מהם. התנהגותה של סנונית מדיפה ריח שררה ושיקולים אפלים נגד החסוי ומשפחתו.

התעלמות מרשלנות ורמיה של ב"כ יועץ משפטי רוני וינגרטן

טוענת יועצת משפטית משרד הרווחה רנית וינגרטן:

"אני לא מכירה את אמיר שוורץ ומעולם לא דיברתי איתו".

(ראה פרוטוקול עמ' 24) - מדובר ברמיה הרי רוונית וינגרטן פקידה בכירה במשרד הרווחה ופקיד סעד ראשי אמיר שוורץ גם הוא פקיד בכיר מושחת, אשר כל צמרת משרד הרווחה הכירו אותו סעדו עימו ארוחות צהרים בחדר אוכל במשרד הרווחה, יושבים באותה קומת משרדים, מבלים ימי כיף יחד, כיצד טוענת רונית וינגרטן כי אינה מכירה את אמיר שוורץ שהודח משום שניהל ענייניו הפרטיים בענייני רווחה תוך כדי עבודה?

לאמיר שווץ אינטרס מובהק להשאיר חוסים במוסדות משום שהוא בעל עסק המנהל מוסדות לחוסים. טענתה של רונית וינגרטן כי אינה מכירה את אמיר שוורץ אינה הגיונית ומדיפה ריח רמיה רשלנות וטיוח פשעיו של אמיר שוורץ נגד חוסים. התעלמותה של סנונית מדבריה של וינגרטן מצביעה על חוסר מקעויות, שיטחיות ומשוא פנים.

התעלמות מדברי תוכחה חמורים של ב"כ האב - עו"ד ורוניקה ברומברג ב"כ האב והחסוי, בפרוטוקול הדיון מיום 2/7/14:

"אני הצטרפתי לייצוג מלפני מספר שנים. אני מלווה את המשפחה שנים רבות והייתי נוכחת בדיונים.
צר לי שבית המשפט בא בדעה קדומה. מדובר בדיני נפשות.

חשוב לי לסבר את אזנו של ביהמ"ש. פקיד הסעד הראשי ואני הופעתי מולו שנים על גבי שנים, מאז ועד היום פקיד הסעד הוא נגד המשפחה, אני מלווה את המשפחה שנים.

לא הבנתי מה העניין האישי שיש לו עם המשפחה, איך הוא בא אישית להיפגש עימו. הוא עשה את הילד סכיזופרני, לא ברור ולא ידוע אם היתה לו אבחנה כזאת.

יש טענות פליליות כלפי משרד הרווחה ואנו נגיש גם תביעה נזיקית קשה. אני מלווה את המשפחה שנים.

מולי פקיד הסעד שיקר וכל פעם הייתה תקווה שהילד חוזר.

אני מבקשת שהאפוטרופוסות תעבור לאבא. אם יהיה מומחה בהסכמת הרווחה והוא יבדוק ויתן חוות דעת לגבי מסוגלות הורית והייתה בהסכמה מומחית ולא היה כזה דבר, מר אמיר שוורץ שיקר לי בעיניים.

אני מבקשת שהאפוטרופוסות תחזור לאבא. האבא לא נגד התרופות. האב רוצה אבחנה מדויקת מה קורה לבנו.

הפרופ' קבע שיש לו פיגור גבולי וזה לא סכיזופרניה. אני הייתי בתוכנית של רפי גינת, הרביצו לילד שם והתוכנית היתה מאוד "צועקת" והאב לא מתנגד לתרופות. אמרו שהאפוטרופוסות תהיה משותפת ואז יעבירו.

כל פעם יש הסלמה לפני תסקיר. יש טענות מצד הפנימיה שהוא לא מחזיר את הילד בזמן. הם המציאו את האיחורים בוודאות. זה לא מהותי. אם הם כותבים שהתרופות הוחזרו כנראה שהוא לא ראה אותם, זה לא הוזכר.

אמיר שוורץ הוא הרס את הילדים הללו ואחד מהם זה הילד של xxx, זה פשע."

סנונית מתעלמת בזלזול מדבריה הקשים של עו"ד ורוניקה ברומברג על העוול שנגרם לחסוי ומשפחתו.

סנונית מצטטת את הדברים הקשים בסעיף 24 בהחלטה ומגיבה בלקוניות:

"בנסיבות הללו וכאשר הדברים מהדיון מדברים בעד עצמם - האב עצמו לא איפשר כל אפשרות למיניו ביחד או במשותף עם האפוטרופוס שמונה באופן זמני...".

קשה להבין את הליך הסקת המסקנות של סנונית מאחר ואינה מפרטת אולם התעלמותה של סנונית מדבריה הקשים של עו"ד ורוניקה ברומברג, ומטענות ההגנה, מצביעים על ניהול לקוי של המשפט. ניתן לומר כי החלטתה של סנונית לקויה משום שאינה מנמקת את המסקנות המעוותות אליהן מגיעה בסוף ההחלטה לתת מינוי אפוטרופוסות קבוע לאקים אפוטרופסות.

סוף דבר

תמר סנונית פורר נוקטת בדרך רמיה להשחיר פניו של אב המבקש להחזיר אפוטרופסות על בנו. סנונית מתבססת מדיווחים של דיווחים שקריים אשר במהותם מצביעים על אירועים זניחים כגון החרת החסוי באיחור למוסד. סנונית מתעלמת מדברי רמיה ורשלנות של גורמי הרווחה כגון דבריה של עו"ד רונית וינגרטן ב"כ הרווחה כי אינה מכירה את פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ, ומתעלמת מדבריה החמורים של ב"כ האב נגד הרווחה וכן מקו ההגנה.

 השופטת תמר סנונית פורר מנהלת את המשפט באופן לקוי מתעלמת מהעיקר ומעצימה את הטפל.
התנגותה של סונינית לקויה מהווה קרקע פוריה לשחיתות. סנונית פוגעת באמון הציבור בבית המשפט ומבזה את אולם הדיונים שהקצה עבורה האזרח לנהל את המשפט.

קישורים:

• פרוטוקול ופסק דין של השופטת תמר סנונית פורר –  מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה, קובץ pdf

• אמיר שוורץ עובד סוציאלי ראשי לחוק באגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית ולחוק הכשרות המשפטית – עבריין מורשע – גזר דין בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בד"מ 121/13 מיום 28.1.14 בקובץ PDF

פרוטוקול ופסק דין של השופטת תמר סנונית פורר – מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה

פרוטוקול ופסק דין של השופטת תמר סנונית פורר – מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה

פרוטוקול ופסק דין של השופטת תמר סנונית פורר – מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה

פרוטוקול ופסק דין של השופטת תמר סנונית פורר – מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה

פרוטוקול ופסק דין של השופטת תמר סנונית פורר – מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה

פרוטוקול ופסק דין של השופטת תמר סנונית פורר – מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה

פרוטוקול ופסק דין של השופטת תמר סנונית פורר – מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה

פרוטוקול ופסק דין של השופטת תמר סנונית פורר – מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה

פרוטוקול ופסק דין של השופטת תמר סנונית פורר – מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה

פרוטוקול ופסק דין של השופטת תמר סנונית פורר – מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה

פרוטוקול ופסק דין של השופטת תמר סנונית פורר – מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה

פרוטוקול ופסק דין של השופטת תמר סנונית פורר – מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה

פרוטוקול ופסק דין של השופטת תמר סנונית פורר – מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה

קישורים:

• פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מלשכת רווחה בני ברק – סימום חוסים וכליאתם במוסדות סגורים לשנים רבות

• אמיר שוורץ עובד סוציאלי ראשי לחוק באגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית ולחוק הכשרות המשפטית – עבריין מורשע! בד"מ 121/13

• עו"ד רונית וינגרטן – יועהמ"ש לממשלה של משרד הרווחה בקשה חוזרת עילגת ומזלזלת לפטור רשויות הרווחה מטיפול בענייני הסדרי ראיה

• פרצופם המזוהם של רשויות הרווחה – עו"ד רונית וינגרטן – ב"כ יועץ משפטי משרד הרווחה

• הצימאון לדם גברים של הערפדה הרשמת תמר סנונית פורר

אילנה דהן עו"ס לחוק הנוער לשכת רווחה עפולה - הוחלט שהילד ילך לפנימיה

אילנה דהן פקידת סעד לחוק הנוער לשכת רווחה עפולה, החליטה להוציא ילד לפנימיה, כשההורים מתנגדים לכך.
האזינו לשיחה המזעזעת ולטון הדיבור המתנשא של פקידת הסעד.
"אני החלטתי", כך היא אומרת לאב.
האבא שואל: "למה את מתנגדת שיכנס למסגרת נורמטיבית? למה לגזור את גזר הדין?" וזו משיבה לו את המשפט האלמותי שכל פקידת סעד לומדת ומדקלמת: "הילד צריך אבחון כדי לקבל מענה לצרכים שלו".
האבא מתעקש, מי החליט שצריך אבחון. אני לא שמעתלי בוועדה אף אחד שאומר שצריך דבר כזה, ועו"ס אילנה "הוועדה החליטה. אנחנו גמרנו. אני לא מנהלת את השיחה הזו בטלפון!"
ויודגש כי אף לא אחד מחברי הוועדה מכיר את המשפחה, מי שמטפלת בתיק המשפחה זו אילנה דהן והיא החליטה בכל מחיר להוציא את הקטין לפנימיית הרווחה, בניגוד לטובתו של הילד, בניגוד לרצון הוריו ובניגוד לרצון הילד עצמו.

יחצנות שר הרווחה מאיר כהן – יחלק 4 קופסאות סרדינים לכל משפחה עניה לחגים

אוגוסט 2014 - שר הרווחה מאיר כהן החליט השנה לחלק 9 מיליון שקל ל- 442,000 המשפחות העניות בישראל לחגים הקרבים.

יחצנות שר הרווחה יחלק 4 קופסאות סרדינים לחג לעניים

חישוב קל מראה כי כל משפחה תקבל כ- 20 שקלים, שווה ערך לכ- 4 קופסאות סרדינים.

מדובר בפעילות יחצנית רדודה שמנהל משרד הרווחה לקראת חגים או אירועים כאלו ואחרים לטייח את עוגמת הנפש שגורם המשרד ביום- יום למשפחות, ילדים וקשישים.

דוגמא להתעללות משרד הרווחה בקשישים הוא סיפורה של שרה כהן שנאלצה לברוח מביתה עקב אלימות עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה תל אביב, או סיפורה של ניצולת שואה שנאזקה ע"י עו"סיות לשכת הרווחה מגדל העמק לאשפוז פסיכיאטרי אך ניצלה עקב החשיפה התקשורתית.

מידי שנה סובלים אלפי קשישים מאלימות עובדי רווחה הפועלים במחשכים.

דוח העוני בישראל 1.8 מיליון עניים - 65% מהמשפחות העניות עובדות

עו"ד פיני פישלר - מערכת המחשבים של המשטרה תמיד תקינה כשמזמינים מכוניות ח...

עו"ד פיני פישלר מומחה במשפט פלילי: מערכת המחשבים של המשטרה תמיד תקינה כשמזמינים מכוניות חדשות
גבי גזית 103 FM - רדיו ללא הפסקה, 21/8/14
http://fischler-law.com
דוח חדש שפרסמה משטרת ישראל מגלה שבמהלך שנת 2013 שילמה המשטרה כמעט 20 מיליון ש"ח כפיצוי לאזרחים.

התשלומים ניתנו בשל שימוש בלתי הולם בסמכות השיטורית במקרה הטוב, או במקרים גרועים יותר בעקבות אלימות ועבריינות שוטרים.

המחוז ששילם את הסכום הגבוה ביותר בשל פעולות רשלניות או פושעות של שוטריו בשנת 2013 הוא מחוז המרכז (כ- 4.3 מיליון ש"ח). בהפרש ניכר אחריו מחוז הצפון עם כשלושה מיליון ש"ח, ומחוז תל אביב והמחוז הדרומי עם כ- 2.5 מיליון ש"ח כל אחד. שוטרי מחוז ירושלים, שבשנת 2012 הוביל עם סכום פיצויים עצום של כ- 13 מיליון ש"ח, גרמו בשנה שלאחר מכן להוצאת כמיליון וחצי ש"ח 'בלבד' מהקופה הציבורית.
עו"ד פיני פישלר
מומחה במשפט פלילי. משפטן (LL.B), מוסמך במשפטים (LL.M) באוניברסיטת תל אביב [סיים בהצטיינות], כלכלן (B.A) ומוסמך במנהל עסקים (M.B.A) מאוניברסיטת תל אביב [סיים בהצטיינות], בעל תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב. מומחה במשפט פלילי ותעבורה, מומחה בטיפול במחיקת רישומים פליליים, תעודות יושר ובקשות חנינה. רח' צייטלין 1, תל אביב. טל': 03-6914230, 050-5234000