יום שבת, 18 במאי 2013

לסגור את מכלאות משרדי הרווחה והבריאות

לסגור את מכלאות משרדי הרווחה והבריאות



משרד הרווחה - דלתיים סגורות, ללא ראיות, כליאה והתעללות

כדי  להגיע למכלאות משרד הרווחה לא צריך לעשות עבירה פלילית או לעבור הליך שיפוטי פומבי עם ראיות. די בחוות דעת משוחדת או רשלנית של פקידת או "מומחה" מטעמה, ובתי משפט לענייני משפחה או נוער בדלתיים סגורות ללא ראיות ישלחו כל ילד, אזרח, קשיש לכליאה במכלאה לחודשים או שנים.

מדובר במכלאות משרד הרווחה כגון פנימיות, מרכזי חירום ועוד… ומוסדות פסיכיאטריים.

לסגור את המוסדות הסגורים

שלוש פרשיות של התעללות קשה במוסדות לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית נחשפו בשנים האחרונות. במוסד “נוה יעקב", שם התגלה סיפור נרחב של הזנחה והתעללות; רופאים בכירים ואחיות בבית החולים הפסיכיאטרי “איתנים" הורשעו בהתעללות בדיירים, ורק בשבוע שעבר נגזר דינן של מטפלות במוסד “אילנית” בגין התעללות מינית ונפשית קשה במטופלים.
עוד עשב שוטה, ועוד אחד. האומנם? צריך להשיר מבט למציאות כדי להיווכח שמדובר בערוגה שלמה של עשבים שוטים.
המדריכות ב"אילנית" היו חיילות משוחררות בתחילת חייהן, לא נשים מוכות גורל שדעתן השתבשה עליהן.

הרופאים והאחיות ב"איתנים" הם ברובם אנשי מקצוע מוערכים, אנשי משפחה נורמטיביים. דומה שמחוץ לכותלי המוסד איש מהם לא היה מעז לעשות ולו מקצת מהמעשים שבהם הורשע. ולא רק הם. אנשי צוות רבים ידעו ושמעו, אך הפנו מבטם.
המדריכות באילנית טענו שמעשיהן היו מעשי שובבות, ושמנהל המוסד ראה וידע ולא נקט סנקציות. הנאשמים מבית החולים איתנים טענו שמדובר היה בשיטות טיפול שנרשמו על לוח המחלקה ואיש לא ניסה להסתירן.

כך, למשל, נהגו להשאיר דייר בבגדיו ספוגי השתן כדי שילמד לא להרטיב את עצמו, או להושיב דייר מתחת לשולחן האוכל, על הרצפה, כדי שילמד לאכול כיאות.
מה יש בהם, במוסדות סגורים לאנשים עם מוגבלות, שמוציא מאנשים כה רבים את שדיהם האפלים ביותר? אין ספק, העבודה במוסרות אלה היא אתגר עצום. עשרות ולפעמים מאות בני אדם עם צרכים מורכבים ביותר גרים בהם ביחד, ללא מעש, ללא עיסוק.

המדריכים והמטפלים עייפים ומשועממים, ועם הזמן גם מבינים שאיש מחוץ לחומות המוסד לא צופה במתרחש.

מעליהם המנהלים, שכל מטרתם לגרוף רווחים.

הם גם יודעים שהורי הדיירים לא יפצו פה, כי הם אסירי תודה שמישהו מטפל בילדם.

ומה עם משרד הרווחה ומשרד הבריאות, ששיבצו שם את האנשים? הם משלמים למפעיל מאות שקלים ליום בעבור כל דייר, ומצפים לשקט.
מכאן ועד לשלילת צלם אנוש של הדיירים הדרך קצרה. זה מתחיל בקטן.

למשל, כשצריך להוביל את דיירי הביתן לחדר האוכל (למה חדר אוכל ולא מטבח ביתי? כי מוסד זה לא בית), ואחד מהדיירים מתחיל להתנועע אך לא זז. בפעם השלישית המדריך כבר יחטיף לו מכה קטנה. "ממילא הוא לא מבין", יאמר לעצמו. איש לא מגנה, לאף אחד לא אכפת.

ואם דייר אחר קורע את בגדיו, ונמאס למדריך להלבישו שוב ושוב, מישהו מחליט שלא יקרה דבר אם הוא יתהלך עירום. "ממילא הוא כמו תינוק", יחשוב המדריך.

ביום ביקור ההורים ילבישו אותו. הסיכוי שהדייר יוכל למתוח ביקורת ולדווח זעום. וכך מאבדים הדיירים והצוות כאחד צלם אנוש. מדרון חלקלק, ואתה בתהום.

המוסד הוא מיקרו־קוסמוס. מה שאסור בחוץ מותר בו.
בפרשות האחרונות בתי המשפט לא היססו להיכנס באומץ לעולם הטיפולי – הרפואי ולקרוע מעליו את מסך המקצוענות לכאורה. השופטים סירבו להבין, להקל או לקבל. הם קבעו כי אכזריות היא אכזריות, והתעללות מתרחשת גם שאין מאחוריה כוונה שפלה דווקא.

הנורמות שחלות על הורים, על מורים ועל כלל החברה תקפות גם במוסדות, וביתר שאת, שכן שככל שהקורבן תלוי יותר בצוות וחסר יכולת להתנגד – כך יש להחמיר.

בפרשת בית החולים אילנית אף נקבע שהעבריין אינו רק המתעלל עצמו, אלא גם איש הצוות שידע ושתק.
הצעד הבא שנדרש הוא המסקנה העמוקה, המערכתית.

שרת הבריאות ושר הרווחה מאיר כהן החדשים, שחושיהם עוד לא קהו ושעוד לא שונן להם ש"ככה זה" במוסדות, צריכים לפעול כדי לעקור את הרע והמעוות מהשורש. עליהם להביא לסגירת המוסדות ופירוקם.

בעולם הנאור הובן כי קיים כשל מערכתי בשיטה זו, ואט אט פורקו מפלצות המוסדות והוקמו מסגרות דיור קטנות בקהילה.

מסגרות שיש בהן תמיכה, ליווי והגנה מלאים, ובה בעת אפשרות לחיים נורמליים. אנשים עם מוגבלות, גם מוגבלות קשה ביותר, זכאים לגור בבית. לא בסמטאות האפלות של המין האנושי, אלא באור ובאוויר. אתנו.
 
 עו"ד פרימור היא היועצת המשפטית של ארגון "בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות".

קישורים:



  • התעללות פיזית אכזרית כלפי חוסים במוסד "בראשית" בפיקוח משרד הרווחה - התעללות פיזית אכזרית כלפי חוסים במוסד "בראשית" בפיקוח משרד הרווחה תחקיר / יאנה פבזנר – בשן, 7 ימים, ידיעות אחרונות 09.3.12 מוסד "בראשית" המיועד לבעלי הפרעות התנהגות קשות, מבטיח כי אצלו "הדייר אחראי על הגשמת חלומותיו". אלא שתחקיר "7 ימים" חושף עדויות קשות של חוסים ומדריכים לשעבר על אלימות קשה, שיחות טלפון אנונימיות מתוך המוסד […]

  • משרד הרווחה מונע מחברי כנסת לפקח על המוסדות הסגורים - משרד הרווחה מונע מחברי כנסת לפקח על המוסדות הסגורים משרד הרווחה הורה להגביל את כניסתם של חברי הכנסת למעונות ומתקני חרום של ילדים קטינים, וחוסים שהופרדו מהוריהם על ידי פקידות סעד. ההוראה הינה חד משמעית לאסור את  ביקורי הפתע של חברי כנסת כמו גם ארגון "בזכות",  שנהג לפקח על מעונות ומתקני חרום של משרד הרווחה. […]

פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: ,

יום שישי, 17 במאי 2013

נעולים - תחקיר מעון גילעם - כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים לקטינים ללא פיקוח

נעולים - תחקיר מעון גילעם - כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים לקטינים ללא פיקוח

"תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי".

זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת".

משרד הרווחה: "המעון עבר הרבה תקופות קשות בעבר, אך עשה תהליך מדהים בשנים האחרונות".

הזעקות שנשמעו מכיוון חצר הבידוד גילעם - מעון נעול שבו שוהים בני נוער בפרקי זמן משתנים בהתאם לצווי בתי המשפט ובתנאי פנימיה - לא פסקו במשך דקות ארוכות.

אהרון (שם בדוי), הנער שהוכנס לבידוד, לא הפסיק לקרוא שוב ושוב לאם הבית. "תוציאי אותי מפה", הוא קרא לה, אבל איש לא ענה לו.

בקטע וידיאו שהגיע לידי "7 ימים" נשמעות צעקרותיו המחרידות של הקטין, שנמשכו דקות ארוכות, עד אשר הצילום נקטע.

"כואב לי, תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר".

בכה אהרון, אך לא זכה לשום מענה. השעה היתה קצת לפני תשע בבוקר, וביום ראשון בשבוע משרדי המעון המו אנשי צוות.

"ישבתי מחוץ למשרד שלי ושמעתי את הצעקות ממרחק של עשרות מטרים", מספר אחד העובדים שהיו במקום. "היה איתי עובד נוסף, והמשרדים היו מלאים באנשי צוות. להערכתי, רבים שמעו את הצעקות, הן היו מקפיאות דם. זיהיתי את הקול שלו מיד, כי בעבר מצאתי אותו כשניסה לפגוע בעצמו".

-- מה עשית כששמעת את אהרון צועק?

"פתחתי את דלת חדר הבידוד, כי ידעתי שהוא מסוכן לעצמו. דיברתי איתו, הוא התלונן שכואב לו, שהוא סובל ולא רוצים לפנות אותו. פתאום הגיע אחד מאנשי הצוות והתפלא שאני שם. הוא שאל: 'מה אתה עושה פה?', עניתי לו שהילד קרא לי, אז ניגשתי אליו ונכנסתי לבידוד. הוא כעס עלי ואמר: 'מי הרשה לך? מה אתה מתערב?', אז יצאתי החוצה כדי לא להתווכח ליד הילד. אמרתי לו שהנער מתלונן שכואב לו. הוא ענה לי: 'הוא סתם משחק אותה. אתה רופא? אל תגיד לנו מה לעשות. זה לא התפקיד שלך!"

העובד מיהר להוציא מזכר למנהל.

"כאשר הגעתי למעון בשעה 07:15 בעודי מדפיס את השעון, קרא לי נער מתוך הבידוד ורצה לדבר עימי" - כך כתב בו ביום למנהל המעון, יעקב כהן. "החלפתי עימו כמה מילים ובהן טען הנער כי נחבל. באותו רגע הגיע איש צוות והשתומם מדוע אני נמצא בבידוד ומדבר עם הנער, וטען שאסור לי לעשות זאת משום שזה אינו תפקידי".

העובד הוותיק ממשיך ומתאר את קורותיו באותו הבוקר: "ברצוני להזכיר כי בעבר הסתכלתי דרך פתח הבידוד, וראיתי את אותו נער מנסה לפגוע בעצמו. באותו רגע הגיע איש צוות ואמר לי שאסור לי לטפל בנער או לדבר עימו. שאלתי היא: האם במקרים כאלו, כשנער עלול לפגוע בעצמו, איני רשאי להתערב ולמנוע את הסבל, והאם אני רשאי לדבר עם נערים ולשמוע את מצוקתם ואולי גם לעזור להם? מבקש בזאת הנחיה לעתיד".

ביומן הבידודים של מוסד גילעם מאותם תאריכים, שהגיע לידי "7 ימים", מופיע שמו של הנער "אהרון" בן העשרה שוב ושוב: למרות שתואר בפנינו על ידי אנשי צוות כ"שקט וחמוד", הוכנס לבידוד כבר ביום הראשון של חודש אוקטובר, וגם במהלך חודש נובמבר. באמצע נובמבר הוכנס לשם שוב למשך כמה שעות, ובימים שלאחר מכן מצויין שמו בבידוד יותר מעשר פעמים.

נעילת ילדים בחדר בידוד ללא סיבה למשך ימים ארוכים עד אשפוזם בבית חולים פסיכיאטרי

בעקבות המכתב זומן העובד לשיחה עם המנהל: "הוא דרש ממני לא להתערב, אלא לקרוא למדריך", טוען איש הצוות, "אז אמרתי לו שעד שאני אקרא למדריך, הילד יכול למות. הוא לא קיבל את דבריי".

את המקום שבו מבודדים את הנערים החוסים תיאר אחד המדריכים: "זו חצר פתוחה עם גג חלקי וטלאי סורגים".

יומיים אחרי שתועדו זעקותיו של אהרון וימים רבים לאחר שהיה בבידוד, פונה הנער למרפאת זבולון בקריות, שם טופל רפואית.

שבוע לאחר מכן שוב פונה אהרון למרפאה בשל מצבו הבריאותי. גם לאחר מכן הוכנס לבידוד, אולם שבועות ספורים לאחר מכן אושפז הנער לראשונה בחייו בבית חולים לבריאות הנפש, ולאחר מכן הועבר למעון שיקומי אחר.

"7 ימים" מביא עדויות על אודות התנהלות בעייתית במעון הנעול גילעם. זו אינה הפעם הראשונה: כבר לפני כשלוש שנים וחצי חשפנו סיפורים קשים שהתנהלו בין כותלי המוסד.

במשרד הרווחה אומרים בתגובה, כי "ההתנהגויות שאיתן מגיעים נערים לגילעם הן קיצוניות ביותר, גם ברמה של האלימות כלפי הזולת וגם כלפי עצמם. זה מעמיד אתגר כמעט בלתי אפשרי בפני הצוות במעונות" - וכאן, מודים במשרד הרווחה, "אין לנו הכלים שישנם בשירות בתי הסוהר ובבתי חולים פסיכיאטריים", אך מוסיפים: "מעון גילעם עבר הרבה תקופות קשות בעבר, אך עשה תהליך מדהים בשנים האחרונות".

"הצעקות היו מקפיאות דם".
"הצעקות היו מקפיאות דם".

ההזדמנות האחרונה

חסות הנוער היא הרשות האחראית מטעם משרד הרווחה על טיפול חוץ ביתי במתבגרים המצויים במצבי קצה של סיכון ופשיעה, לאחר שמסגרות רבות כשלו במתן מענה טיפולי עבורם. הרשות הופעלה על ידי המדינה עד ראשית שנות ה- 80, ואז החלה הפרטת השירות.

כיום מספקות את השירותים ההכרחיים של חסות הנוער כמה עמותות, שהגדולות שבהן הן ענ"ב ואותו (לשעבר שח"ל).

בשתיהן יחד מועסקים יותר מ- 400 עובדים. שירותים אלו מתוקצבים על ידי משרד הרווחה.

בשנים האחרונות חלה ירידה הדרגתית בתנאי העסקתם של העובדים, והשכר של רובם נמוך מאוד ואף נושק לשכר מינימום. תנאי ההעסקה הירודים גורמים לתחלופת עובדים גבוהה ולקושי בגיוס כח אדם. הפגיעה בעובדים פוגעת באופן ישיר בנוער שנמצא תחת חסותם.

כך למשל, משך ההעסקה הממוצע של מדריך הוא פחות משנה וחצי, בזמן שאחד הגורמים החשובים ביותר לנער או לנערה שעברו חוויות קשות הוא קיומה של דמות יציבה ונורמטיבית בחייהם. כמו כן, הקושי בגיוס עובדים, על אף התקנים, יוצר מצב בלתי נסבל של נערים הנשארים ברחובות או נשלחיםם לבתי כלא כי אין עבורם מענה.

ובכל זאת, כיצד קורה שנער ללא עבר של אשפוז פסיכיאטרי מגיע בתוך חודשיים למצב כה קשה? מדריך, שעזב לאחרונה את עבודתו בגילעם, מספר: "אהרון קיבל כדורים יום-יום, מאז שהגיע אלינו".

-- על פי איזה מרשם מחולקים הכדורים האלה?

"יש לנו פסיכיאטרית שבאה ומאבחנת. היא מגיעה אחת לשבוע-שבועיים ופוגשת בכל פעם שניים - שלושה נערים".

-- ומי מחלק את הכדורים? אחות?

"לא. אין תקן לאחות. זה המצב זה שנים. מי שנותן את הכדורים לנערים היא אם הבית. בסוף יום העבודה היא משאירה את הכדורים של הערב אצל המדריכים. כל ההתנהלות הזאת לא תקינה בעיניי.

אני התרעתי כמה פעמים על הענין הזה, שלדעתי אחות צריכה לחלק את הכדורים ובוודאי לא מדריכים או אם הבית".

-- בפני מי התרעת?

"עליתי למנהל, לרכז החינוך וגם לאם הבית. אמרו לי: 'אל תדאג, יש לנו את כל המסמכים במשרד'. אמרתי: 'תציגו לי אותם'. לא פעם איימתי שאני לא אתן כדורים".

-- אתם המדריכים נותנים את הכדורים?

"מה שקורה הוא, שנותנים לנו כדורים בתפזורת. לגבי כל נער יש ערכה כזו שמכניסים לתוכה את הכדורים. בצהריים היא (אם הבית) נותנת. אם לא - אחד המדריכים נותן. בערכה עצמה לא פעם ולא פעמים גיליתי שכדורים הוחלפו בטעות".

-- דיווחת על הטעויות הללו?

"בוודאי. תארי לך נער שקיבל בטעות כדור שהיה מיועד ללילה, ובמשך כל היום הסתובב כמו זומבי, חצי רדום. וגם ההפך קרה, שנער לא הצליח לישון כל הלילה והיה ערני מדי בגלל כדור שהוחלף, ובבוקר הוא שוב לא תיפקד אחרי לילה שלם שהיה ער".

ברווחה אומרים, כי "קרו פעמים בודדות שהכדורים נפלו, אך מאז הופקו לקחים והוסקו מסקנות".

הוריו של אהרון הילד אומרים שמעולם לא היה לבנם עבר של אשפוז פסיכיאטרי ומעולם לא נזקק לטיפול תרופתי לפני שהגיע למערכת המעונות.

כמה ימים מאוחר יותר, בשיחה נוספת עם אותו מדריך, הוא ציין בפנינו כי שקל כמה פעמים לסרב להוראה לתת כדורים פסיכיאטריים, אולם חשש כי יפוטר ולכן נאלץ להמשיך בזאת: "הם פגעו בשכרי בעבר לא פעם. רוב השכר שלנו מגיע מהמשמרות שאנחנו עושים, ועל כל סירוב כזה נענשתי בעבר בהורדה של מספר המשמרות". ברווחה מכחישים: "לא היו דברים מעולם".

עוד הוסיף המדריך: "הנערים שוחחו איתי על ענין הכדורים פעמים רבות. יש כאלו שמנסים להתחכם, לא בולעים את הכדורים".

-- הנערים התלוננו על כך?

"בטח, כל הזמן. הם אומרים לי: 'אתם רוצים לשגע אותי? אתם רוצים לסמם אותי? מה אני משוגע?' לאחרונה קנו להם מרסק כדורים משום שהם מסרבים לקחת את התרופה, והרכז או המנהל או אם הבית נותנים את ההוראה לרסק כדור לנער מסוים. נער לוקח את הכוס וצריך לבלוע את הכדור בנוכחותי. למדריכים נאמר שהנער חייב לקחת את הכדור".

מדריך לשעבר בגילעם מספר כי זה שבע שנים שאין אחות במעון גילעם: "אם הבית נכנסה לתפקידה לאחר שפורסם מכרז, ולאחר שהפכה ממחסנאית לאם בית הפכה גם להיות האחראית על מתן הכדורים הפסיכיאטריים".

-- כמה נערים מקבלים היום כדורים?

"מתוך 28 נערים במוסד, 22 מקבלים כדורים באופן קבוע".

מדריך אחר שעזב מספר כי המדריכים הנשארים למשמרות אחר צהריים ולילה מקבלים מעטפה עם כדורים, למקרה שאחד הנערים יצא מכלל שליטה. וכך נכתב על ידי אם הבית במסמך פנימי שהגיע לידי "7 ימים":

"במקרים של SOS (במצבי התנהלות מסוכנת לעצמו או לסובבים), יש לתת כדור שלם של 40 מ"ג. במעטפה יש 8 כדורים, אבקש לעדכן את אנשי הצוות מתי קיבל הנער כדור". חתומה: אם הבית.

"הם חיות? שואל המדריך, "צריך להרדים אותם כדי שיהיה שקט תעשייתי? ההתנהלות הזאת מפחידה אותי.

שער גילעם. כופים על הילדים לקחת כדורים פסיכיאטריים
שער גילעם. כופים על הילדים לקחת כדורים פסיכיאטריים

 "חום ואהבה"

במשרד הרווחה מופקד אגף תקון על מתן שירותי טיפול חברתי ופיקוח, שיקום ומניעה לעוברי חוק ולאוכלוסייה במצוקה קשה.

רשת חסות הנוער, הפועלת במסגרת אגף תקון, הינה הרשות המוסמכת לפתח, להפעיל ולבקר מענה חוץ ביתי לבני נוער עוברי חוק או טעוני הגנה, המוצאים מביתם לפי צווים שיפוטיים, או לפי המלצות של שירותי הרווחה, בהתאם להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, וחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971.

בראש רשות חסות הנוער עומד הממונה על המעונות, והרשת מטפלת בכ- 2000 מתבגרים בשנה ברשת מגוונת של מסגרות: רוב האוכלוסיה המטופלת הינה בגילאי 12-18.

המוסדות הינם מעונות נעולים, ואליהם מגיעים נערים שנשפטו אך לא נשלחו לבית הסוהר, אלא לתקופת שיקום באמצעות כלים חינוכיים וטיפוליים, הקניית השכלה ושינוי דפוסי התנהגות, כשהמטרה הינה להשיבם לחברה נורמטיבית ולסייע להם לרכוש נורמות התנהגותיות ותפקודיות.

מתחילת שנות ה- 90 קבעה הממשלה מדיניות של העברת מוסדות הרווחה, שהופעלו בעבר על ידה, לרבות מעונות נעולים כמו גילעם, להפעלה בידי גורמים חוץ ממשלתיים.

מדיניות זו - על פי החלטה ממשלתית - מטרתה לייעל ולשפר את השירות הניתן במוסדות הרווחה. כך, משימות שבוצעו בעבר על ידי עובדי מדינה, בין אם מדובר בהוראה ובין אם בהדרכה, בתחזוקה או בבישול, מבוצעות כיום על ידי גופים חיצוניים המספקים את השירותים האלה.

בגילעם מופעלים השירותים הניתנים לנערים על ידי עמותת ענ"ב.

אחד המעונות השייכים לחסות הנוער הוא מעון ירכא, המצוי בכפר ירכא שבצפון ומהווה את הכתובת היחידה לבני נוער ערבים.

אבי בן שלום הוא מדריך ותיק בירכא, שעבד עד לפני כמה שנים גם בגילעם.

באוגוסט 2012 שלח בן שלום מכתב למנכ"ל עמותת ענ"ב, שי שער.

בן שלום התריע על "נורמה פסולה", לדבריו שהשתרשה במעון ירכא בנוגע לכליאת חוסים ולמתן תרופות פסיכיאטריות:

"כידוע, כליאת חוסים ומתן תרופות על ידי גורמים לא מוסמכים הינה עבירה על חוקי המדינה ומאסר בגינה... אין רצוננו בעריפת ראשים, אלא בסביבת עבודה חוקית למען אוכלוסיה שלשלומה אמונים אנו".

בתשובה קיבל בן שלום מכתב ממשרד הרווחה. לטענת בן שלום על כליאת חוסים, ענה המשרד:

"אבקש לחלוק על השימוש במינוח 'כליאת חוסים', ולהבהיר כי אין כליאה של נערים במעונות של חסות הנוער. אכן, כדי לשמור על שלומם ובטחונם של הנערים, ישנה האפשרות להשתמש באמצעי ריסון וכן האפשרות להחזיק נער בחדר נעול, הכל בהתאם לקבוע בסעיפים 41 א' ו- 41 ב' לחוק הנוער, התשל"א-1971".

לגבי השימוש בתרופות פסיכיאטריות, עונה המשרד: "מאחר שהמעון מהווה תחליף לבית, נעשית נטילת התרופות בדומה לאופן שבו היו הנערים נוטלים תרופות בביתם. סוגי התרופות ומינונן נקבעים על ידי רופאים, ונטילת התרופות מוסכמת על הקטינים ועל הוריהם, החתומיםם על מסמך שלפיו הם מסכימים כי הנערים ייטלו תרופות אלו. תפקיד המדריכים בהקשר זה הוא אך לדאוג להזכיר לנערים לקחת את תרופותיהם, תוך שאינם כופים זאת עליהם כמובן, ולוודא שנער שנטל תרופה חתם שעשה כן".

בן שלום לא הרים ידיים, ובחודש דצמבר האחרון כתב גם לשר הרווחה דאז:

"כבוד השר, שנים ארוכות נכלאים החוסים במעונות החסות של משרד הרווחה... כליאתם נכפית על ידי עובדי ההוראה במקום. כמו כן מתן תרופות נכפה על עובדי ההוראה בניגוד לתקנות ולהוראות...".

על מכתבו זה טרם קיבל תשובה עד היום. בן שלום, יושב ראש עובדי ההוראה בירכא ובעבר בגילעם, מדגיש שלא יפסיק את מאבקו:

"הנערים האלה מגיעים לטיפול ולשיקום, אני מכיר אותם ועובד איתם שנים רבות. הם זקוקים לחום ולאהבה כדי שיוכלו לחזור לחיות בחברה נורמטיבית ולהביא תועלת לעצמם ולחברה הישראלית.

הם באים ממשפחות חלשות שאינן מודעות לזכויותיהן. הבידוד, למרות הכחשות הממונים - הינו מעשה חמור לדעתי.

גם המצב, שבו ניתנות להם תרופות ללא בקרה וללא פיקוח של איש מקצוע, לא היה עובר בשלום לו היה מדובר בבית 'האח הגדול' או בילדים הביולוגיים של האחראים על חסות הנוער".

 

קישורים:

  • משרד הרווחה מטייח התעללות בחוסה במעון – האמא: "אסור היה לי לשתוק" - משרד הרווחה מטייח התעללות בחוסה במעון – האמא: "אסור היה לי לשתוק" משרד הרווחה – תרבות שקר משרד הרווחה זורה חול בעיני הציבור, מתעלל בחוסים במעונותיו, ומטייח פשעיו בתשובות מזלזלות… הכתבה התלונן בפני אמו: "מדריך הרביץ במקלחת" אמו של צעיר מוגבל שכלית טוענת שהוא חזר חבול מהמעון בצפון שבו הוא חוסה, וכעת הוא מסרב לשוב […]

  • התעללות פיזית אכזרית כלפי חוסים במוסד "בראשית" בפיקוח משרד הרווחה - התעללות פיזית אכזרית כלפי חוסים במוסד "בראשית" בפיקוח משרד הרווחה תחקיר / יאנה פבזנר – בשן, 7 ימים, ידיעות אחרונות 09.3.12 מוסד "בראשית" המיועד לבעלי הפרעות התנהגות קשות, מבטיח כי אצלו "הדייר אחראי על הגשמת חלומותיו". אלא שתחקיר "7 ימים" חושף עדויות קשות של חוסים ומדריכים לשעבר על אלימות קשה, שיחות טלפון אנונימיות מתוך המוסד […]

  • התעללות בילדים במתקן חרום זמנהוף 9 תל אביב - התעללות בילדים במתקן חרום זמנהוף 9 תל אביב יולי 2010   שכנים המתגוררים בסמוך למתקן חרום זמנהוף 9 תל אביב, דיווחו לח"כ רוברט טיבייב על זעקות שבר, בכי וצרחות בלתי פוסקות של קטינים במתקן חרום זמנהוף 9 תל אביב.   ח"כ רוברט טיבייב הגיע לביקור פתע בליווי תקשורת מערוץ 9.   צרחות האימה של הילדים מדווחים את […]

  • התעללות בילדים ופעוטות במוסד משרד הרווחה בית שבתי לוי בחיפה - התעללות בילדים ופעוטות במוסד משרד הרווחה בית שבתי לוי בחיפה התעללות והזנחת ילדים ופעוטות בפנימית משרד הרווחה בית שבתי לוי בחיפה. בעקבות תלונות הילדים והפעוטות להוריהם, נערך תחקיר על ידי צוות אנשי ערוץ 1.  פעוטה השוהה בכפיה בפנימית משרד הסעד בית שבתי לוי, סיפרה לכתב החדשות טל אלירן: "מרביצים לי". לשאלת הכתב: מי מרביץ לך? […]

  • אלימות במוסדות לילדים? גיליתם את אמריקה / פרופ' אסתר הרצוג - אלימות במוסדות לילדים? גיליתם את אמריקה / פרופ' אסתר הרצוג ynet / 16.2.12 סקר מקיף גילה שכמעט שליש מילדי הפנימיות נופלים קורבן לאלימות מצד הצוות. המסקנה המתבקשת מאליה היא לסגור מיד את מערך ההתעללות ולהעביר את הטיפול לקהילה. בכנס שהתקיים השבוע בבאר שבע, הציגה ד"ר שלהבת עטר-שוורץ את ממצאי הסקר שערכה בקרב 1,324 בני נוער […]

פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , ,

יום חמישי, 16 במאי 2013

עצרת מחאה מול ביתו של שר הרווחה ח"כ מאיר כהן ברחוב החצב 9 דימונה תתקיים ביום חמישי 6.6.13 בין השעות 19-21

עצרת מחאה

מול ביתו של שר הרווחה ח"כ מאיר כהן

ברחוב החצב 9 דימונה

תתקיים ביום חמישי 6.6.13

בין השעות 19-21

ציבור ההורים מתבקש להגיע.

המדיניות הדורסנית של משרד הרווחה לתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ.

ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה. כן ראינו בסיפורם של משפ' חביבי - רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד להימלטות המשפחה לרשות הפלסטינית כדי להציל את ילדיהם.

רבבות הורים מנותקים מילדיהם במשך שנים ארוכות ללא קביעת הסדרי ראיה - וזעקות השבר של ההורים לא זוכים למענה טיפולי.

מכתבים ומיילים לח"כ מאיר כהן, שר הרווחה - לא זכו למענה או תגובה - שר הרווחה מסרב להיפגש עם הורים שנותקו מילדיהם.

נוכחותכם חשובה להצלחת המאבק להשבת ילדיכם לחיקכם!

בעצרת המחאה יהיו נוכחים: לורי שם טוב, עיתונאית

יעקב בן יששכר, עיתונאי - התנועה למען עתיד ילדינו

אבות ואמהות שנותקו בכפיה מילדיהם, ערוץ 10.

לורי שם טוב lorish69@gmail.com

 050-8846712

פלייר
פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות:

יום שני, 13 במאי 2013

עתירה נגד שר הרווחה מאיר כהן בגין טיוח עבירות משמעת עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בני ברק

עתירה נגד שר הרווחה מאיר כהן בגין טיוח עבירות משמעת עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בני ברק

שר הרווחה מאיר כהן - או טיפול בתלונות על עבירות משמעת של עובדים סוציאליים
מאי 2013  – מדובר באי טיפול בתלונה על עבירות משמעת נגד עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בני ברק.

שר הרווחה מאיר כהן מטייח פשעי משרדו. שר הרווחה מאיר כהן ממשיך את המסורת של אי טיפול בעבירות משמעת של עובדים סוציאליים העושים ככל העולה על רוחם נגד אזרחים. שר הרווחה מאיר כהן מסתתר מאחורי חומת ביורוקטיה ואינו מגיב עניינית לפניות בעניין מחדלי עובדים סוציאליים בלשכות הרווחה נגד אזרחים.

שר הרווחה מאיר כהן מבזה את עבודת ועדת סלונים על עבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין. הוועדה העירה על מחדל ידוע משרד הרווחה במתן גיבוי מלא לפקידי הסעד בכל תלונה המוגשת נגדם ללא בדיקה עניינית של התלונה.

חוסר האונים של האזרח מול מערכת הרווחה הדורסנית – להלן דחיית עתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא
בג"ץ 2217/13
ישראל אפל

נ ג ד

1. שר הרווחה, מר מאיר כהן
2. מר מיקי לוי, סגן שר הרווחה
3. עו"ד בתיה ארטמן, היועצת המשפטית של משרד הרווחה
4. עו"ס גבריאלה יצחקי
5. עו"ס ליאורה מסינגר
6. עו"ס תמר ציפורה שוב

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[01.05.2013]
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית

עתירה למתן צו על תנאי


בשם העותר: בעצמו
העתירה נמחקת אפוא, ללא צו להוצאות.
ניתן היום, ‏כ"א באייר התשע"ג (‏1.5.2013).
פסקי דין המאוזכרים במסמך זה: בג"ץ 11213/05

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:
עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר כי נצווה על שר העבודה והרווחה להורות ליועץ המשפטי של משרדו להפעיל את סמכותו לפי סעיף 34(ב) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק העובדים הסוציאליים) ולהגיש קובלנה לוועדת המשמעת שהוקמה לפי סעיף 28 לאותו חוק, נגד המשיבות 6-4 – עובדות סוציאליות המועסקות בשירותי הרווחה של עיריית בני ברק – בגין מחדלים שהעותר מייחס להן בטיפול בגילויי אלימות שלטענתו אירעו בישיבה בבני ברק.

בעתירה נטען כי ביום 11.2.2013 שלח העותר מכתב לשר הרווחה שבו פירט שורה של מחדלים שייחס למשיבות 6-4 לטפל בגילויי האלימות האמורים. העותר ביקש מהשר להורות ליועץ המשפטי של משרדו להגיש נגדן תלונה משמעתית, ומשלא קיבל מענה לפנייתו, הגיש את העתירה שלפנינו.

דין העתירה להימחק על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בעתירה מינהלית על החלטה של רשות לפי חוק העובדים הסוציאליים, ובכלל זה על החלטה בעניין חקירה או העמדה לדין משמעתי לפי סעיף 34(ג) לחוק העובדים הסוציאליים (סעיפים 1 (הגדרת "החלטה של רשות"), 5(1) ופרט 21(20) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התשס"א-2001; השוו: בג"ץ 11213/05 פלונית נ' ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין (17.7.2006)). אשר על כן, לא ראינו להידרש לעתירה, בלא שאנו מביעים כל עמדה לגופם של דברים.

העתירה נמחקת אפוא, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ‏כ"א באייר התשע"ג (‏1.5.2013).
קישורים:
  • עתירה לבג"צ 5001/12 למינוי נציגי ציבור במועצת העובדים הסוציאליים – עתירה לבג"צ 5001/12 למינוי נציגי ציבור במועצת העובדים הסוציאליים יוני 2012 – מדובר בעתירה לבג"צ לתת צו על תנאי נגד שר הרווחה שיבוא וייתן טעם מדוע איננו ממנה שני נציגי אוכלוסיה נזקקת למועצה לעבודה סוציאלית בהתאם לסע' 51 (14) לחוק העובדים הסוציאלית, וכן יבוא ויסביר מה עושה המועצה, מדוע ישיבותיה אינן פתוחות בציבור, מדוע הפרוטוקולים […]
פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות:

יום חמישי, 9 במאי 2013

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה - הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער - דוח מבקר המדינה 2013

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה - הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער - דוח מבקר המדינה 2013

שר הרווחה מאיר כהן - תלישת ילדים מביתם ללא רחמים בוועדות עירוניות משוחדות

מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן? טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה.

הכתבה: הורים שילדיהם נלקחו בכפיה לא יכולים לערער

זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה.

ועדות התכנון, טיפול והערכה לילדים בסיכון - ועדות החלטה (בשמן הקודם "ועדות הערכה"), במחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ, מורכבות מנציגי רווחה, בריאות וחינוך ובראשן עובדים סוציאליים.

הוועדות משמשות כצומת המרכזי בקבלת החלטות בנוגע לילדים בסיכון, ותפקידן לגבש תכניות טיפול לילדים בסיכון ולמשפחותיהם בקהילה או במסגרות חוץ ביתיות וכן לעקוב אחר ביצוען. ועדות אלו מפוקחות על ידי משרד הרווחה, ומבצעות את תפקידן בהתאם למדיניות המשרד.

בדיקת מבקר המדינה (דוח המבקר בקישור), שנערכה בחודשים אפריל-אוגוסט 2012, בחנה את סדרי יישום הרפורמה בשירותי הרווחה ובעבודת הוועדות לתכנון, טיפול והערכה בלשכות הרווחה ברחבי הארץ, וכן ברמה המחוזית וברמת מטה המשרד. את הרפורמה הוחלט לבצע עוד בשנת 2002-2004, אך בדיקת המבקר העלתה כי משרד הרווחה לא הכין תכנית רב- שנתית לביצוע הרפורמה ודחה בכל שנה את לוח הזמנים ליישומה.

כמו כן, הערכתה של הרפורמה במחקר מלווה, שהייתה אמורה להתחיל ב-2008, נדחתה בשלוש שנים, ונכון למועד סיום הביקורת, כעשר שנים לאחר שמשרד הרווחה החל ב"פיילוט" ליישום הרפורמה וכחמש שנים לאחר שהוחלט על יישומה ברמה הארצית, עדיין לא יושמו רכיבים מרכזיים בה, ועל פי הנתונים שהגיעו למבקר המדינה צפוי כי הם לא ייושמו לפני סוף שנת 2015.

בדיקת המבקר העלתה כי בערכת טפסים האמורה לשמש את העובדים הסוציאליים לצורך הכנה לדיון בוועדה, תיעוד שלבי הדיון ומעקב אחר תכנית הטיפול, לא נעשה שימוש בפועל או שהשימוש בה היה חלקי במחלקות הרווחה שנבדקו, מאחר והיא נתפסה כמסורבלת ומכבידה על המשתמשים בה.

נכון למועד סיום הביקורת, אוגוסט 2012, רק כמחצית מ-14 מחלקות הרווחה ברחבי הארץ, בהן הוטמעו כבר מערכות ממוחשבות, עשו בהן שימוש.

עוד נמצא כי ועדות תכנון, טיפול והערכה אזוריות, שנועדו למלא את תפקיד הוועדות ביישובים קטנים הסובלות מהרכב חסר בדרך כלל, לא הוקמו עד מועד סיום הביקורת, למרות שמשרד הרווחה קיבל כבר ב-2008 עשרה תקנים לאיוש ועדות אזוריות אלו.

יתרה מזאת, לא קיימת אפשרות להורים של ילד שהוועדה המקומית החליטה להוציא אותו מביתו, להגיש ערר על ההחלטה לוועדה מחוזית, מאחר והוועדות המחוזיות שהיו אמורות לטפל בעררים אלו, לא הוקמו.

בבדיקת האופן בו מיושמת הרפורמה נמצא כי ב-14 מתוך 38 תיקים אישיים שנבדקו באקראי (37%) לא השתתפו בדיוני הוועדות אנשי מקצוע מחוץ למחלקות הרווחה, כך בחמש רשויות מקומיות שנבדקו נמצא כי כדרך קבע אין נציגים משירותי הבריאות המשתתפים בדיוני הוועדות, ובכל המחלקות שנבדקו למעט אחת, צוין חסרונם של אנשי מקצוע לבריאות הנפש בוועדות, בעיקר אלו העוסקות בבני נוער, כמו גם חסרונם של נציגי מערכת החינוך בחלק מהוועדות המתכנסות ברשויות המקומיות.

גם הגברת השיתוף של הורים וילדים בדיוני הוועדות, מהלך עליו המליצה הרפורמה, יושם באופן חלקי בלבד.

"כעשר שנים לאחר שיצא משרד הרווחה בניסוי חלוץ לביצוע הרפורמה בוועדות, ראוי להשלימה בהקדם, ובכלל זה לקדם את הסדרת מעמדן של הוועדות בחקיקה, לפעול בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים להבטחת הרכבן הרב-מקצועי של הוועדות, להקים מנגנוני ערר על החלטות הוועדות, להשלים את תשתיות המחשוב ואת גיבוש אמצעי הפיקוח הנאותים עליהן; ולבחון את יישום תהליכי השינוי", כתב מבקר המדינה.


 

קישורים:

  • ח"כ ד"ר מרינה סולודקין – רשויות הרווחה חוטפות ילדים ממשפחות קשות יום - ח"כ ד"ר מרינה סולודקין – רשויות הרווחה חוטפות ילדים ממשפחות קשות יום דצמבר 2012 – ח"כ ד"ר מרינה סולודקין: רשויות הרווחה חוטפות ילדים ממשפחות נורמטיביות. שיחה עם ד"ר מרינה סולודקין שמסכמת את הקדנציה שלה בכנסת ומספרת על משפחות נורמטיביות שפנו ללשכת הרווחה על מנת לקבל סיוע כלכלי ומצאו את עצמם במלחמה מול רשויות הרווחה שחטפו […]

  • ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ – נגד הוצאת ילדים מביתם על ידי רשויות הרווחה - ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ – נגד הוצאת ילדים מביתם על ידי רשויות  הרווחה ביום 12.6.12 התקיים הלובי הפרלמנטרי העשירי של ד"ר מרינה סולודקין בכנסת – נגד הוצאת ילדים בכפיה מהורים נורמטיביים בשיתוף עם עמותת ע.ל.י.ה.  להלן מובאים דבריה של ד"ר מרינה סולודקין:  אני מתכבדת לפתוח את הישיבה העשירית של הלובי העוסק נגד הוצאת ילדים ממשפחות […]

 

 

 

 

  • ועדת החלטה בלשכת הרווחה החליטה להוציא את הילד מהבית - בגלל בעיית הסעות - להלן פרטי האירוע הנדון הלקוח מאתר הפורומים המשפטיים. מדובר במשפחה חד הורית המתגוררת בישוב במרחק 10 דקות נסיעה מירושלים. למשפחה ילד עם בעיות התפתחות, הילד לא מפרש נכון את ההתרחשויות החברתיות וזקוק לסיוע סביבתי צמוד, עקב "בעיות תקשורת" - לשכת הרווחה המקומית הציעה פתרונות לא מתאימים שכשלו: בית הספר (כתה א) שאליו הופנה הקטין הודיע שיש טעות בהבחנה ושהוא לא שייך אליהם. באין מסייע מתאים נשאר הילד במסגרת בית הספר ללא הטיפול המתאים שהיה אמור לקבל. העזרה הנוספת שהובטחה מסגרת אחר הצהריים התבררה כלא מתאימה וממנה הוא ניפלט החוצה...

  • פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - לא למהר להוציא ילדים מהבית למוסדות - תוכנית הטלוויזיה עושים סדר - טלביזיה חינוכית, עם גל גבאי מתאריך 20 לנובמבר 2011 - בתכנית מתארחת עורכת הדין לימור אסולין אשר מדברת על הקלות הבלתי נתפסת בה ילדים תמימים נופלים שדודים תחת חוסר היכולת המשווע של מערכת הרווחה לייצר עבורם בית ומקום מוגן חרף הוצאתם מהבית מסיבות שונות עד כדי פגיעה ממשית בגופם ובנפשם. הילדים מוצאים מביתם בכפייה בצו בית משפט לנוער ומועברים למוסדות הרווחה שם הם נמצאים הרחק מביתם ומשפחתם ללא זכויות או השגחה ראויה...

פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות:
הירשם ל- רשומות (Atom)